הממצאים שאותרו
הממצאים שאותרוצילום: משה קן, פורסם בפלוס וואן

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם בכתב העת PLOS One חושף לראשונה עדויות ישירות לכלים ששימשו להפקת צבע הארגמן היוקרתי בתקופת הברזל (1100–600 לפנה"ס), המקבילה בחלקה לתקופת בית המקדש הראשון.

המחקר נערך באתר תל שקמונה שבחוף חיפה, אשר שימש כמרכז ייצור ארגמן מרכזי בימי ממלכת ישראל. בין הממצאים: עשרות אגני חרס גדולים, אבני שחיקה וכלים נוספים ששימשו בתהליך הפקת הצבע וצביעת גיזות הצמר.

גובהם של האגנים הגיע לכמטר, קוטרם ל-60–80 ס"מ, ונפחם הגיע לכ-350 ליטרים – ממדים שאפשרו תהליך תעשייתי רציף.

"זו הפעם הראשונה בה אנו יכולים לשחזר את צורת הכלים ששימשו בתעשיית צבע הארגמן וכיצד השתמשו בהם בתהליך ההפקה והצביעה", אמר ד"ר גולן שלוי, שהוביל את המחקר מטעם המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת שיקגו, יחד עם פרופ' איילת גלבוע מאוניברסיטת חיפה.

לדברי החוקרים, בתל שקמונה פעלו בתקופות מסוימות לפחות 16 אגנים במקביל – דבר המעיד על היקף ייצור יוצא דופן. "לראשונה אנו מזהים מערכת ייצור שלמה, שבה הופקו כמויות משמעותיות של צבע הארגמן בכלים ייעודיים ששימשו לייעול התהליך", ציינה פרופ' גלבוע.

המחקר מצטרף לממצאים קודמים המצביעים על כך שהאתר פעל תחת שליטת ממלכת ישראל, והפיק את הצבע בכמות מסחרית. החוקרים סבורים כי הצבע הועבר גם למדינות שכנות, ואף ייתכן ששימש בצביעת אריגים ששימשו בבית המקדש בירושלים.

השוואה לאתרים נוספים, בהם תל דור, תל כברי וצרפתה שבלבנון, מצביעה על שיטות דומות אך תל שקמונה מספק את העדות הקדומה והמפורטת ביותר.

המחקר נערך במסגרת "פרויקט פרסום תל שקמונה", ומומן על ידי קרן שלבי וייט וליאון לוי, עיריית חיפה, קרן הכט, הקרן הלאומית למדע בישראל, המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה ותוכנית פולברייט לסטודנטים זרים.