ילדים ישראלים במלחמת חרבות ברזל
ילדים ישראלים במלחמת חרבות ברזל הם ילדים[א] ישראלים אשר נפגעו באופן ישיר או עקיף כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל: ילדים אשר נהרגו במלחמה - חלקם בטבח שבעה באוקטובר, וחלקם לאחר מכן - בפיגועי טרור ובתקיפות טילים של חזבאללה מלבנון ושל חמאס מרצועת עזה, ילדים אשר נחטפו לרצועת עזה, ילדים שאיבדו את אחד מהוריהם או את שני הוריהם, ו/או אחים/אחיות כתוצאה מהטבח ומהמלחמה וילדים שפונו מבתיהם מקו העימות בצפון ומעוטף עזה ושהו במשך חודשים רבים (חלקם, במשך מעל לשנה) מחוץ לבתיהם.
במהלך הטבח 36 ילדים נחטפו, 36 ילדים נרצחו ו-116 התייתמו מהוריהם, 20 ילדים נותרו ללא הורים ו-96 התייתמו מהורה אחד. כ-50,000 ילדים פונו מבתיהם, כולל כ-7,000 ילדים מתחת לגיל 6 שנפצעו פיזית ונפשית.[1]
סך הכל במהלך הטבח ובמלחמה נרצחו 55 ילדים ונערים, בהם אריאל וכפיר ביבס אשר נרצחו בשבי החמאס.[2][3][4][5][6]
מנתוני המועצה הלאומית לשלום הילד עולה כי 19,407 ילדים נפגעו בגוף ובנפש בפעולות האיבה מאז פרוץ המלחמה, 37% מהם מתחת לגיל שש.[7]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים, ליער בארי ולמתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, מהאוויר ומהים, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,163[8] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[9] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[10] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[11] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329[12] חיילים, 58[13] שוטרים ו-10[14] אנשי שירות הביטחון הכללי.
ילדים שנהרגו בטבח שבעה באוקטובר
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך טבח שבעה באוקטובר נהרגו על ידי פעילי חמאס ופעילי ארגוני הטרור הנוספים אשר פלשו לישראל 36 ילדים - הצעירים מבניהם בני פחות משנה: מילה כהן בת 10 חודשים נרצחה יחד עם אביה אוהד בבארי, ונעאמה אבו ראשד, שהייתה העוברית של סוג'וד אבו ראשד, נהרגה לאחר שאימה שהייתה בחודש התשיעי להריונה, נורתה על ידי חמאס - העוברית יולדה בבית החולים סורוקה אך לא שרדה ונפטרה מספר שעות לאחר מכן.
חמישה מהנרצחים היו בני פחות מ-3.[2]
בשלושה מקרים, הילדים שנהרגו הם חלק ממשפחה שלמה שנרצחה במהלך המתקפה:
- עומר, ארבל ושחר קדם סימן טוב, נהרגו יחד עם הוריהם בטבח ניר עוז.
- איתן ואלין קפשיטר, נרצחו יחד עם הוריהם בכביש סמוך למכללת ספיר בעת ששבו מנופש משפחתי באשקלון אל ביתם בבאר שבע.
- יפתח ויהונתן קוץ נרצחו יחד עם הוריהם ואחותם הגדולה בכפר עזה, כאשר כל הגופות נמצאו מחובקות יחד במיטה.[15]
בנוסף, בקיבוץ בארי ישנם מספר ילדים שנהרגו יחד עם אח/אחות: ינאי וליאל חצרוני, יהל ונויה שרעבי, עידו ואלון אבן.
בטבח בפסטיבל נובה נרצחה רות פרץ בת ה-17 יחד עם אביה אריק פרץ. רות שהייתה על כיסא גלגלים נהגה לפקוד עם אביה מסיבות טבע. האב ניסה לברוח עם בתו על הגב אך המחבלים תפסו ורצחו אותם.[16]
במהלך הטבח בשביעי באוקטובר נהרגו עשרות אנשים מנפילת רקטות: הילד רפאל מאיר בן ה-13 מנתיבות נהרג מפגיעת רקטה יחד עם אביו כאשר חזר מתפילות שמחת תורה.[17]
בפזורה הבדואית בנגב (בכפר כוחלה ושכונתו אלבאת) נהרגו חמישה ילדים מפגיעת טיל. מפגיעת הטיל נהרגו חמישה בני אדם ממשפחת אלקרעאן, מתוכם ארבעה ילדים: מאלק אברהים בן ה־14, ואחיו ג'וועד אברהים בן ה-15, ובני הדוד שלהם מחמד דיב בן ה-12, ואמין עקל בן ה־16. באותו הכפר נהרגה גם מאי זוהיר אבו סבייח בת ה־13.
יזן זכריה אבו זמעה בן החמש מערערה נהרג גם הוא מירי רקטה מעזה על ביתו.[17]
המוקדים בהם נהרגו ילדים במהלך טבח שבעה באוקטובר (כולל פגיעות טילים שהיו חלק מהמתקפה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]| זירה | מספר הרוגים |
|---|---|
| בארי | 10 |
| חוף זיקים | 5 |
| פגיעת הטיל בכוחלה | 5 |
| ניר עוז | 4 |
| בסמוך למכללת ספיר ושדרות | 2 |
| פסטיבל "נובה" | 1 |
| מסיבת "פסאיידק" | 1 |
| נתיבות | 1 |
| כיסופים | 1 |
| נחל עוז | 1 |
| נירים | 1 |
| ערערה | 1 |
| צומת פטיש | 1 |
ילדים שנהרגו כתוצאה מפיגועי טרור ומתקפות טילים לאחר מתקפת הפתע
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך המלחמה, לאחר מתקפת שבעה באוקטובר, נהרגו עוד 17 ילדים כתוצאה מתקיפות טרור ומתקפות טילים. המתקפה אשר הביאה למספר הילדים ההרוגים הגבוה ביותר היא מתקפת חזבאללה על מג'דל ש'מס
הרג הילדים במגרש הכדורגל במג'דל ש'מס
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פגיעת הרקטה במג'דל שמס
ביום שבת, 27 ביולי 2024, פגעה רקטה ששיגר ארגון הטרור חזבאללה, במגרש כדורגל של מג'דל שמס שברמת הגולן, והביאה למותם של 12 ילדים ובני נוער, כולם מתחת לגיל 18.
במתקפה נהרגו שלושה שחקנים במחלקת הנוער של מועדון ספורט בני ממבע הגולן: ג'ון ודיע אבראהים בן ה-12, חאזם אכרם אבו סאלח בן ה-15, ואמיר רביע אבו סאלח בן ה-16. איתם נהרגו עוד נערים בני משפחתם של חאזם ואמיר: יזן נאיף אבו סאלח בן ה-12 ופג'ר ליית' אבו סאלח בן ה-16. עוד בהרוגות, שתי ילדות שחקניות כדורסל מהפועל צעירי הגולן: איזל נשאת איוב בת ה-12, ואלמא איימן פח'ר א-דין בת ה-11. עימן נהרגה ילדה נוספת, ויניס אדהם א-ספדי בת ה-11. נער נוסף שנהרג הוא תושב עין קנייא הסמוכה: נאזם פאח'ר סעב בן ה-15. שני ילדים נוספים ממג'דל שמס נהרגו אף הם: מילאר מועדאד א-שעאר בן ה-10, ונאג'י טאהר אל-חלבי בן ה-11.[18][19][20] יממה לאחר פגיעת הרקטה, נקבע מותו של הילד ג'יפארא אבראהים בן ה-11, שנעדר לאחר נפילת הרקטה ונערכו אחריו חיפושים במשך כל היום, עד שזוהו שרידי גופתו.[21] [ב]
במהלך טקס הזיכרון הממלכתי לזכר אירועי שבעה באוקטובר, שנערך באופן חד פעמי בתאריך הלועזי, 7 באוקטובר 2024, ביצעה קבוצת ילדים מהישובים שנפגעו במתקפה ובמלחמה, את השיר אצלנו בגן שכתב יפתח קרזנר ושאותו שרה במקור שי-לי עטרי שבעלה יהב וינר נרצח במהלך הטבח בכפר עזה, תוך שהוא מגן על שי-לי ועל ביתם התינוקת שייה, ששרדו. במסגרת הטקס, הוסף בית חדש לשיר אשר מתאר את מותם של ילדי מג'דל ש'מס, ואת הבית הזה שרה חברתם לכפר, לונא רבאח.
ילדים שנהרגו בפיגועי טרור במהלך המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ב-27 באוקטובר 2023 בעת שיגור טילים מעזה לכיוון אשדוד, נפטרה הילדה תמר טורפאשוילי מדום לב בעת שרצה לממ"ד. תמר הוכרה כנפגעת פעולת איבה.
- ב-29 בפברואר 2024 נרצח הנער אוריה הרטום במהלך פיגוע ירי בכניסה לעלי.
- ב-12 באפריל 2024, נרצח הנער בנימין אחימאיר סמוך למאחז מלאכי השלום, לאחר שיצא לרעות צאן.
- ב-11 בדצמבר 2024 נרצח הנער יהושע אהרון טוביה שמחה, בפיגוע הירי בכביש המנהרות.
- ב-27 בפברואר 2025 בוצע פיגוע בצומת כרכור, והנערה יהלי גור נפצעה אנוש ונפטרה מספר ימים לאחר מכן.
פגיעות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]באפריל 2024 במהלך מטח כבד מאיראן נפצעה אמינה אלחוסני בת ה-7 מהפזורה הבדואית באורח אנוש מרסיס.[22][23]
ילדים שנחטפו במהלך מתקפת הפתע בשבעה באוקטובר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – החטופים במלחמת חרבות ברזל
במהלך מתקפת הפתע, נחטפו על ידי חמאס 36 ילדים וילדות מקיבוצי עוטף עזה, אל תוך רצועת עזה. הילד הצעיר ביותר שנחטף הוא כפיר ביבס, בן עשרה חודשים בעת חטיפתו, שנחטף יחד עם כל משפחתו.
המוקדים מהם נחטפו ילדים במהלך המתקפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| זירה | מספר ילדים חטופים |
|---|---|
| ניר עוז | 13 |
| בארי | 10 |
| כפר עזה | 7 |
| נחל עוז | 4 |
| ניר יצחק | 1 |
| חולית | 1 |
כל הילדים שנחטפו, למעט כפיר ואריאל, הושבו חיים לישראל במהלך עסקת החטופים הראשונה בין 24 בנובמבר 2023 לבין 1 בדצמבר.[24][25][26][27][28]
כפיר, יחד עם אחיו אריאל בן הארבע, ואימם שירי, נרצחו בידי שוביהם במהלך חודש נובמבר 2023, וגופותיהם הושבו לישראל במהלך עסקת החטופים השנייה בפברואר 2025 (אביהם, ירדן, הוא היחיד במשפחה אשר הושב מעזה בחיים). הלווייתם סוקרה בהרחבה בישראל ובעולם.
פגיעות בילדים במהלך הטבח והשבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-21 בפברואר 2024, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית פרסם דו"ח על ההתעללויות המיניות במהלך הטבח. לפי הדו"ח, מחבלי חמאס תקפו מינית בשיטתיות בכל סוגי הזירות ב-7 באוקטובר לא רק נשים אלא גם ילדים וילדות.[29]
בדו"ח שהוכן על ידי משרד הבריאות הישראלי והוגש לאו"ם פורטו מקרים רבים של התעללות בשבי בילדים הישראלים שנחטפו לעזה. הילדים סבלו מפגיעות רבות החל מלינץ' על ידי ההמון העזתי במהלך חטיפתם ועד הרעבה בשבי, התעללות פיזית ואף התעללות מינית קשה ביותר.[30][31]
במחקר שנערך בבית החולים שניידר נמצא שהילדים שנחטפו סבלו מטראומה נפשית וסיבוכים בריאותיים שונים. בין הסיבוכים הבריאותיים היו בעיות בעיכול שנגרמו מירידה משמעותית במשקל, בעיות עור שונות וכן פציעות מרסיסים שלא טופלו. עיקר הבעיות מהן סבלו הילדים היו פסיכולוגיות, נאסר עליהם לדבר בקול רם ולכן גם עם שחרורם מהשבי הם המשיכו לדבר בלחישה, בנוסף הם סבלו מסיוטים ושינויי התנהגות בעקבות השבי.[32][33]
השפעות מלחמת חרבות ברזל על ילדים ובני נוער בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי דו"ח המועצה לשלום הילד עולה כי 63% מבני הנוער נחשפו ברשת לתכנים קשים הקשורים למלחמה כמו תמונות, סרטונים, התכתביות ופוסטים המכילים תיאורים גרפים של הטבח שביצעו מחבלי החמאס. מה שמגביר את הפגיעה הקשה באוכלוסיית הילדים והנוער בישראל בעקבות המלחמה.[1]
המלחמה בישראל השאירה את חותמה לא רק על המרחב הפיזי אלא גם על הנפש. חשיפה לאירועים טראומטיים כמו מלחמה, אבל ופינוי מהבית מעמידות מבוגרים וילדים בסיכון לפתוח הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). סימפטומים של PTSD כוללים הימנעות, חודרנות של מחשבות טראומטיות ופגיעה באיכות השינה. ילדים רבים חווים גם חרדות כלליות, דיכאונות, וקשיים בשינה ובהתנהלות יומיומית.[34]
התגובה לטראומה קשורה לעוצמת החשיפה ולמשך הזמן שבו נמשכת החשיפה. ילדים החיים בקרבת מקומות הלחימה או שפונו מבתיהם חווים רמות גבוהות יותר של לחץ פסיכולוגי. משך החשיפה לסכנה והיקף המתקפה משפיעים גם הם על חומרת התגובות הנפשיות ועל ההתמודדות עם הטראומה לאורך זמן.[34]
מסקר ארצי שנערך ב-2024 עלה כי 84% מההורים דיווחו על מצוקה נפשית של ילדיהם. 64% דיווחו על פחד, 62% דיווחו על חרדה. 43% מההורים דיווחו שילדיהם חוו בהלה בקלות מרעשי פתע ברמה גבוהה יותר בהשוואה לשגרה, 36% דיווחו על קושי גדול יותר של ילדיהם להיפרד ו-34% דיווחו על קושי של הילד בהירדמות.[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כאן חדשות, מגיל עשרה חודשים ועד 18: רשימת שמות הילדים שנחטפו לעזה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 בנובמבר 2023
- ילדים ונוער במלחמה, דו"ח לוועדת המנכ"לים לזכויות ילדים ונוער מלחמת "חרבות ברזל", משרד המשפטים, יולי 2024
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 הדר גיל-עד, ילדי המלחמה והנתונים העגומים: 38 נרצחו, כ-50 אלף פונו מבתיהם - ו-116 התייתמו מהורים, באתר ynet, 3 במרץ 2024
- ^ 1 2 אור הלר, עולמות שלמים שנגדעו: 57 ילדים ונערים נרצחו מאז 7.10, באתר חדשות 13, 26 בפברואר 2025
- ^ איתי בלומנטל וכרמלה מנשה, כפיר ואריאל נרצחו, אמם שירי לא זוהתה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 בפברואר 2025
- ^ ניצן שפירא, צה"ל: כפיר ואריאל ביבס נרצחו בשבי, הגופה הנוספת - לא של שירי ביבס, באתר מאקו, 21 בפברואר 2025
- ^ אבי אשכנזי, הממצאים קבעו נחרצות: אריאל וכפיר הקטנים נרצחו באכזריות בשבי החמאס, באתר מעריב אונליין, 21 בפברואר 2025
- ^ אבי אשכנזי, פרטים חדשים על רצח משפחת ביבס - זאת היחידה המיוחדת שהוקמה לסגור חשבון, באתר מעריב אונליין, 22 בפברואר 2025
- ^ 1 2 נופר משה פרדו, 38 ילדים נרצחו, 42 נחטפו ו-116 התייתמו: הנתונים העצובים של ילדי ישראל אחרי 7 באוקטובר, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 במרץ 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※
מערכת את"צ, סיכום מספר הנפגעים בצה"ל בשנתיים החולפות, באתר צה"ל, 2 בינואר 2025
- ^ ※ אלון חכמון, גיבורים בכחול: 67 שוטרים ושוטרות חירפו נפשם בהגנה על ישראל בשנת המלחמה, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2024
- ^ ※ יואב זיתון, ההקפצה של צוות "טקילה" והאובדן של שב"כ, באתר ynet, 13 באוקטובר 2023
- ^ חמשת בני משפחת קוץ נרצחו בכפר עזה. הם נמצאו מחובקים ביחד במיטה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 באוקטובר 2023
- ^ כסא גלגלים מיותם בשטח: הסוף העצוב של האב ובתו המשותקת, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 תני גולדשטיין, המתים הנשכחים, באתר זמן ישראל, 13 בדצמבר 2023
- ^ השמות והפנים: הנרצחים באסון במג'דל שמס, באתר ישראל היום, 28 ביולי 2024
- ^ יונתן גינזבורג, בין הנרצחים במג'דל שמס: 3 שחקנים של ממב"ע, באתר ONE, 28 ביולי 2024
- ^ שרון קנובליך גיא ורון, רקטה אחת קטלה את חייהם של 12 ילדים ונערים במגרש במג'דל שמס: אלה שמותיהם ותמונותיהם של חלקם, באתר מאקו, 28 ביולי 2024
- ^ אלי אשכנזי, זוהו שרידי גופתו של ג'יפארא אברהים בן 11 שנהרג אמש בהפגזה על מג'דל שמס, באתר וואלה, 28 ביולי 2024
- ^ אילנה קוריאל, בת 7 מהנגב נפצעה אנוש במטח מאיראן, מרסיסי יירוט: "אין כאן שום הגנה", באתר ynet, 13 באפריל 2024
- ^ אילנה קוריאל, אמינה נפצעה אנוש מרסיס: "אין כאן מיגון, הופקרנו" | תיעוד שרידי הטיל שפגע בילדה, באתר ynet, 14 באפריל 2024
- ^
עופר אדרת, אחרי 52 יום בשבי חמאס: 2 אימהות ו-9 ילדים שוחררו, כולם נחטפו מניר עוז, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2023
- ^ שחרור החטופים נמשך: 12 חטופים השתחררו, 2 מהן ישראליות בעלות אזרחות רוסית, באתר מאקו, 29 בנובמבר 2023
- ^ עופר אדרת, ליזה רוזובסקי ויעל פרידסון, חמש נשים ושמונה ילדים שוחררו, 12 מהם נחטפו מבארי ואחת ממסיבת הטבע ברעים, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2023
- ^ היום ה-52 למלחמה | 11 החטופים בדרך לבית החולים איכילוב, באתר מאקו, 27 בנובמבר 2023
- ^ נמרוד מירום, רוני שקדי, 2 נשים ו-9 ילדים שוחררו משבי חמאס, האבות נותרו מאחור, באתר מאקו, 27 בנובמבר 2023
- ^ מנהל המכון לרפואה משפטית: "היו גם גברים שחוו פגיעות מיניות ב-7 באוקטובר", באתר ישראל היום, 15 ביוני 2024
- ^ רון קריסי, "נערים אולצו לקיים אקטים מיניים האחד בשני": זוועות השבי נחשפות, בדוח לאו"ם | קשה לקריאה, באתר ynet, 28 בדצמבר 2024
- ^ אלינור פבריקר, אלימות מינית, פיזית ונפשית: הדו"ח על ההתעללות בחטופים בשבי, בעיתון מקור ראשון, 29 בדצמבר 2024
- ^ אור הדר, ירידה משמעותית במשקל, טראומה פסיכולוגית וסיבוכים של היגיינה ירודה: מצבם של הילדים והנשים שחזרו משבי חמאס, באתר מאקו, 11 באוגוסט 2024
- ^ לראשונה: מאמר של חוקרי מרכז שניידר בנושא מצבם של הילדים והנשים שחזרו משבי חמאס פורסם בכתב העת המדעי הבינלאומי "Acta Paediatrica", באתר www.schneider.org.il
- ^ 1 2 יעל סבג אנה, רזניקובסקי-קוראס, טל ארזי, השפעות מלחמת חרבות ברזל על ילדים ובני נוער בישראל, באתר מאיירס ג'וינט ברוקדייל, ינואר 2024
