| רפי גוזלן, כלכלן ראשי, IBI בית השקעות |
הנשיא טראמפ הודיע אמש על הטלת מכסי גומלין גלובליים על היבוא לארה"ב שייכנסו לתוקף במהלך השבוע הבא. המהלך כולל שני רבדים של מכסים. הראשון, שייכנס לתוקף ב-5 לאפריל, הטלת מכס גלובלי על כלל היבוא לארה"ב בשיעור של 10% (למעט קנדה ומקסיקו, המהוות כ-1/3 מיבוא הסחורות לארה"ב), והרובד השני, שאמור להיכנס לתוקף ב-9 לאפריל, כולל הטלת מכס ספציפי לכל מדינה, כפונקציה של הגירעון המסחרי של אותה מדינה מול ארה"ב (שוב למעט קנדה ומקסיקו). טווח המכסים הנוספים שהוטלו על המדינות השונות נע בין 10% ל-50%, ובממוצע מוערך בכ-19%, כלומר שיעור המכס הממוצע בארה"ב עלול לעלות מכ-2.5% לכ-21%. חשוב לציין כי המוצרים עליהם כבר הוטלו מכסים ספציפיים ובראשם כלי רכב וחלקים, נחושת ואלומיניום הוחרגו מסיבוב המכסים הנוכחי, אך באותה מידה מוצרים שעדיין בבחינה בנוגע להטלת מכסים ובראשם תרופות, שבבים ומינרלים הוחרגו בשלב זה, אך המכס עליהם עלול להיות מוטל בהמשך השנה.
ניראה כי לפחות בנוגע למכסים הספציפיים לכל מדינה, שיעור המכסים המוצהר מהווה נקודת פתיחת למו"מ מול הממשל האמריקאי, בין היתר בשל העובדה שהוא ייכנס לתוקף מספר ימים מאוחר יותר. זאת לעומת המכס הגלובלי (10%) שייכנס לתוקף בעוד יומיים, וניראה יותר כרף המכסים המינימאלי. לפיכך, סביר כי בתקופה הקרובה יתקיימו שיחות של מרבית המדינות מול הממשל האמריקאי בניסיון למתן את שיעור המכסים הספציפיים. עם זאת, במידה ולא יושגו הסכמות, עלולה להינקט תגובת נגד בין אם באופן ישיר, כלומר הטלת מכסים על היצוא האמריקאי, או עקיף למשל עם ניסיונות להחלשת המטבע המקומי כנגד הדולר. להערכתנו, הסיכון העיקרי לכללה העולמית ולשווקים מגיע מתרחיש שבו לא יושגו הסכמות בין ארה"ב לבין המדינות/גושים עיקריים, תרחיש שיוביל להחרפת מלחמת הסחר, תוך סחרור של העלאות מכסים הדדיות, ובסבירות גבוהה מאוד יוביל את העולם למיתון.
ההשלכות של צעדי הממשל על הכלכלה האמריקאית הן ישירות ועקיפות. ראשית, המכסים הם בעצם הטלת מס על הצרכן האמריקאי שמטרתו לכאורה להוביל לשיפור מצבה של התעשייה המקומית, אך במחיר של עלייה באינפלציה ופגיעה בכוח הקנייה ובצמיחה. אמנם עלייה בייצור מקומי והסטת ייצור לארה"ב היא תרחיש אפשרי, אך לשם כך יידרש אמון בכללי המשחק החדשים, תנאי לא טריוויאלי במצב הנוכחי.
בפועל, ההשפעה הראשונית על הצרכן תהיה של עלייה באינפלציה ופגיעה בכוח הקנייה, כאשר ההשפעה העקיפה והחשובה לא פחות תהיה דרך מידת ההרעה בתנאים הפיננסים, ובעיקר על אפקט העושר ועלות וזמינות האשראי. היקף המכסים המוצהר בשלב זה מוערך בכ-600 מיליארד דולר, סכום המהווה כ-2% מהתוצר האמריקאי, כ-2.7% מההכנסה הפנויה של משקי הבית וכ-3% מהצריכה הפרטית. כמובן, שלא כל העלאת מכסים תגולגל אל הצרכנים ולכן סביר לצפות כי שיעור המכסים הנוכחי (לפני מו"מ שאולי יניב הפחתה מסויימת) יתורגם לעלייה של כ-1.5%-1% באינפלציה. כמו כן, סביר לצפות לפגיעה בסדר גודל זהה בצמיחה, כלומר כזו שתמתן את הצמיחה בארה"ב מסביבה של 2.5%, לסביבה של כ-1.5% בשנה הקרובה, כאמור בעיקר על רקע הפגיעה בהכנסה הפנויה ובתנאים הפיננסים, ובמידה מסויימת כתוצאה מאי הודאות שצפויה לפגוע בהשקעות. מנגד, לא ברור עדיין אם הממשל ינקוט בצעדים מרחיבים, מעבר להארכת הפחתות המיסים שננקטו בקדנציה הקודמת של טראמפ, בכדי למתן את הפגיעה מהמכסים.
זה המקום לציין כי במסגרת החלטת הריבית האחרונה פאוול התייחס להעלאת המכסים כבעלת השפעה זמנית על האינפלציה. עם זאת, להערכתנו מדובר בהערכה אופטימית שלגביה קיימת אי ודאות גבוהה. שכן האינפלציה אמנם ירדה בשנה-שנתיים האחרונות, אך היא לא חזרה אל היעד אלא התבססה סביב רמה גבוהה יחסית של 3%, כאשר הגורם העיקרי להתמתנות האינפלציה היה אינפלציית הסחורות, שאמורה לעלות בשיעור חד כתוצאה מהעלאת המכסים. לכן, לא מן הנמנע שהשפעת מהעלאת המכסים על האינפלציה תהיה רחבה יותר. בנוסף, הציפיה להעלאת מכסים לוותה לאחרונה בעליית מדרגה בציפיות לאינפלציה, כך שסביבת האינפלציה עלולה להוות מיכשול משמעותי יותר בדרך להפחתת ריבית. להערכתנו, על רקע סביבת האינפלציה הגבוהה, תידרש לדעתנו הרעה משמעותית יותר בתנאים הפיננסים ובפעילות הריאלית בכדי להחזיר את ה-Fed לתוואי הפחתת ריבית, וזאת לעומת התמחור בשווקים שמגלם הפחתת ריבית ראשונה בהסתברות גבוהה מאוד כבר בחודש יוני הקרוב.
כמו כן, תגובת השווקים עד כה מייחסת משקל רב יותר לפגיעה בצמיחה ומשקפת הערכה לעלייה זמנית בלבד באינפלציה. עם זאת לא ניתן להתעלם מכך שלמרות ההרעה בנכסי הסיכון לאחרונה (ירידות בשוקי המניות ועלייה במרווחי האשראי), נקודת המוצא של פרמיית הסיכון הן בשוק המניות והן בשוק הקונצרני הייתה ברמות נמוכות מאוד, כך שלהערכתנו ככל שממשל טראמפ יתמיד במדיניות הנוכחית, ההתאמה כלפי מעלה בפרמיית הסיכון הנדרשת צפויה להימשך.
בהיבט המקומי, המכס המוצהר בנוגע ליצוא הישראלי הועלה ל-17%, וניראה כי הצעד שנקט שר האוצר בהודעה על הפחתת מכסים על מוצרים מארה"ב (רלוונטי בעיקר לחקלאות) לא הצליח להוביל להחרגת היצוא הישראלי עד כה. היקף יצוא הסחורות לארה"ב עמד ב-2024 על כ-17.5 מיליארד דולר וללא יהלומים על כ-14.2 מיליארד דולר, כאשר באופן כללי, משקל היצוא התעשייתי (כ-54 מיליארד דולר ב-2024, ללא יהלומים) מסך היצוא ירד לאורך השנים וזאת על רקע עלייה ניכרת ביצוא השירותים (כ-84 מיליארד דולר ב-2024). כך, ארה"ב מהווה כ-25% מסך היצוא התעשייתי ללא יהלומים, ועיקר היצוא אינו ממוקד במוצרי צריכה (לצרכן הסופי) אלא בתשומות ביניים ומוצרי השקעה, שהרגישות לגביהם אמורה להיות נמוכה יותר, אך תלויה מן הסתם במידת התחליפיות בעיקר מצד יצרנים אמריקאים.
גילוי
לכותב המאמר ולחברת שרותי בורסה והשקעות בישראל- אי.בי.אי בע"מ ("שירותי בורסה") אין רישיון שיווק השקעות והם אינם מבוטחים בביטוח הנדרש מבעל רישיון בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. בעת פרסום המאמר שירותי בורסה וכותב המאמר אינם בעלי עניין אישי בנושאיו. כמו כן, אין במאמר כדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.